עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ נ' דפנה ואח'

פסק דין

תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר שהגישה התובעת כנגד הנתבעים בגין שטר חוב שהיה בידם ואשר חתום על ידי הנתבע כ"עושה השטר" ועל ידי אשתו, הנתבעת, כערבה.

הצדדים:

התובעת הינה חברה העוסקת בין היתר באספקת תשומות חקלאיות, שיווק מוצרי חקלאות ומתן שירותים לענף החקלאות (להלן: "התובעת"). במסגרת עיסוקה זה, נוצר הקשר עם הנתבע.

הנתבעים מפעילים משק חקלאי ובמסגרת עיסוקם זה, נוצר הקשר עם התובעת ונחתם שטר הערבות (להלן: "הנתבע", "הנתבעת" ו"הנתבעים" בהתאמה).

שטר החוב נערך ביום 6/6/2004 על סך של 50,000 ₪, ללא ציון שם נפרע ומועד פירעון. על השטר חתומים שני הנתבעים, הנתבע כ"עושה השטר" והנתבעת, כערבה. מר רסיס יעקב חתום כמי שזיהה את החותמים (להלן: "השטר").

רקע כללי:

תחילת הקשר שבין הצדדים ובהתאם למסמכים שבפני, היה בשנת 2004, כאשר הנתבע רכש מוצרים מהתובעת. עם תחילת הקשר העסקי, חתם הנתבע ואשתו, הנתבעת, על שטר החוב נשוא תיק זה.

הנתבע הפעיל משק חקלאי ולצורך כך היה רוכש אצל התובעת מוצרים שונים ובעיקר מוצרי הדברה לחקלאות וקרטונים.

בהתאם למסמכים, ובמיוחד כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, עולה כי הנתבע הפסיק לרכוש מוצרים מהתובעת במהלך שנת 2007.

לטענת התובעת, נותר בשלב זה חוב על סך של כ-88,000 ₪ ולאחר שבמהלך שנת 2007 שולם סך של כ-27,000 ₪ נותר חוב של מעל ל - 50,000 ₪ ובגינו הוגש שטר החוב לביצוע.

הנתבעים טענו, כי התשלומים שבוצעו בשנת 2007 והמגיעים לכדי כ-27,000 ₪ היוו את סיום ההתחשבנות שבין הצדדים ומכאן שלא נותר כל חוב לתשלום.

בנוסף לאמור לעיל, טענו הצדדים טענות נוספות, כפי שיפורט להלן.

תמצית טענות התובעת:

מטעם התובעת הוגשו שני תצהירי עדות ראשית, האחד ע"י אלסטר ניסים (להלן: "אלסטר") – מנהל מחלקת אשראי ולקוחות אצל התובעת והשני ע"י מר יעקב רסיס (להלן: "רסיס") – כ"איש השטח" שהיה בקשר עם הנתבע.

לטענת התובעת, כפי שעולה מתצהיר אלסטר, היא סיפקה לנתבעים מוצרים בהתאם למחירים המופיעים בחשבוניות שנשלחו לנתבעים. להבטחת פירעון חובות הנתבעים לתובעת, נערך שטר החוב כשהוא חסר מועד פירעון וחתום ע"י הנתבע ובערבות הנתבעת.

מתאריך 27/2/2005 ועד לתאריך 11/5/2009 רכש הנתבע מהתובעת סחורות ושירותים בסכום כולל של 251,076 ₪ כמפורט בחשבוניות נספח ג' לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת. בהתאם לכרטסת, וכמפורט בקבלות המצורפות כנספח ד', שולם על חשבון הרכישות סך של 214,531 ₪.

לאור האמור לעיל, נותר חוב אשר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית פיגורים הגיע לסך של 88,192 ₪. בגין חוב זה, הוגש שטר הביטחון לביצוע (סעיפים 4-7 לתצהיר אלסטר).

תצהיר נוסף שהוגש ע"י התובעת היה של מר יעקב רסיס (להלן: "רסיס"), אשר היה בקשר ישיר עם הנתבע ואשר הגיב בתצהירו על טענות הנתבע בעניין החוב שנוצר. לטענת רסיס, המחירים בהם נמכרה הסחורה לנתבעים הם אלו הנקובים בחשבוניות ולא הובטח להם כל מחיר נמוך יותר. לכל היותר, ייתכן וקרו מקרים בהם נפלה טעות בחשבונית בהתייחס לגובה החיוב או לגבי הכמויות וכנגד טעות זו, אם קרתה, הוצאה חשבונית זיכוי. עוד מציין רסיס, כי הנתבעים היו נוהגים לשלם מעת לעת כפי יכולתם תוך הבטחה שישלימו את החסר לאחר מכן (סעיף 3 לתצהיר רסיס).

לטענת רסיס, הוא הופתע מטענות הנתבעים, שכן הוא בא לקראתם והיה איתם בקשר רצוף בדרישתו לשלם את החוב, אך נענה לבקשתם החוזרת ונשנית לדחות את מועד התשלום מסיבות בריאותיות. כאשר ביקשו הנתבעים לדחות את מועד התשלום עד אשר יקבלו כסף מהמדינה בגין אי גידול בשנת שמיטה, הבין כי הם אינם מתכוונים לעמוד בהתחייבותם ובעקבות כך הוחלט להגיש את השטר לביצוע.